ריספרדל לטיקים

האם זה כדאי?
האם יש פיתרון טוב יותר?

הילד הגיע לשלב שהוא כבר בלתי נסבל. הטיקים הולכים וגוברים ואנחנו ההורים מבינים שחייבים לעצור את זה. הפסיכיאטר ממליץ על ריספרדל כדי לפתור את בעיית הטיקים. אנחנו ההורים מודעים לסיכון הגדול שבנטילה יומיומית של תרופה אנטי פסיכוטית כמו ריספרדל, אבל אנחנו מרגישים שממש אין לנו ברירה. ולמי שעוד לא קרה את הסיכונים האדירים שבלקיחת ריספרדל יכול לקרוא את המאמר שכתבתי כאן. מאמר שנכתב עם מתוך נסיון רב ועם הרבה כאב. אני נפגש בלא מעט מקרים של טיקים בילדים.

שלא תבינו אותי לא נכון. אני לא אומר שריספרדל לא פותר את בעיית הטיקים. בטווח הקצר והמיידי אכן ריספרדל פותר את הבעיה והטיקים נעלמים. אבל יש לזה מחיר כבד. כבר כשמתחילים לתת ריספרדל בשביל טיקים אפשר להבחין שמשהו בילד נכבה. אמנם אין לו טיקים אבל הוא גם פחות פעיל. לפעמים כבר אחרי תקופה של חצי שנה אפשר להבחין שהילד יורד ברמתו הלימודית, בקשרים החברתיים ואפילו הזיכרון שלו נפגע. נתקלתי גם במקרים חמורים יותר שבהם הילד הפך לחולה פסיכיאטרי כרוני וגם במקרים קלים יותר שבהם רק נפגע תיפקודו הקוגנטיבי והזיכרון שלו. כתבתי על זה בהרחבה כאן עם קישור לכל המחקרים העדכניים בנושא מוזמנים לקרוא.

כדי שנבין קצת יותר לעומק אני רוצה להסביר לכם איך בדיוק ריספרדל עובדת. איך כדור קטנטן כזה גורם לטיקים פשוט להעלם. אז זה לא קסם. הריספרדל למעשה גורם להאטה בקצב המוח. המוח מקבל סוג של רעל שפשוט מאט את הקצב שלו. כשהמוח עובד יותר לאט הוא גם הטיקים נפסקים. מה שאומר שרק ברמה מסוכנת שמאטה את קצב המוח גם הטיקים ייפסקו. (זוהי אגב גם הסיבה שנותנים את התרופה הזו לחולי נפש קשים כמו סכיזופרניה למשל הריספרדל מאט להם את קצב המוח וכך גם התופעות של מחלת הנפש הופכות לסבילות עבורם ועבור הסובבים אותם). הבעיה היא שיחד עם הטיקים שנפסקים גם שאר הפעילות המוחית מואטת ויש לזה נזק עצום.

ומה קורה כשמחליטים שהנזק שבריספרדל לא שווה את התועלת של הפסקת הטיקים? מה קורה כשמחליטים להפסיק לקחת ריספרדל לטיקים ולהיגמל מהריספרדל. אני נתקלתי בעשרות מקרים שזה היה פשוט בלתי אפשרי. הטיקים התגברו הרבה יותר מלפני שהתחלנו לתת את הריספרדל וכך יוצא שהרבה הורים מוצאים את עצמם נאלצים לתת לילד שלהם תרופה אנטי פסיכוטית לכל החיים. למה זה קורה? פשוט מאוד כשהמוח מקבל את התרופה שמאטה לו את הקצב הוא משנה את המבנה שלו כדי להתגבר על התרופה ומגביר את הפעילות. בסופו של דבר אמנם התרופה וקצב המוח בסך הכללי מואט. אבל מה שקורה שכשאנחנו מפסיקים לתת את הריספרדל המוח עובר לקצב מהיר מהיר מידי עם טיקים ברמה אחרת שבכלל לא חלמנו עליה. גם לזה יש פיתרון ואת הגמילה מהריספרדל צריך לעשות לאט לאט ובזהירות כמו שאני מסביר כאן. אני ממליץ על פיתרונות שימנעו מאיתנו את כל התהליך הזה.

אז מה אפשר לעשות? האם יש פיתרון?

כדי להגיע לפיתרון צריך להבין מה יוצר את הטיקים. בדרך כלל המקור הוא במוח משהו לא כל כך עובד טוב ואז נוצרים טיקים. איך בדיוק? אנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף. ברוב המקרים המנגנון שמשתבש שם במוח חוזר לקדמותו לבד. הגוף בדרך כלל יודע לרפא את עצמו. ואם להוסיף נימה אישית גם אני בילדותי סבלתי מטיקים תקופה לא מועטה. ואחרי משהו כמו שנה שנתיים הם פשוט עברו לבד ללא כל טיפול.

האם יש משהו שבכל זאת יכול עזור לגוף להחלים את המוח לבד. התשובה היא שכן. כאשר אנחנו נותנים למוח את התזונה שהוא צריך הוא יכול להחלים הרבה יותר מהר. היו הרבה מקרים שבאמצעות שינוי תזונתי והוספת תוספי תזונה הטיקים לאט לאט נעלמו לחלוטין.

אבל יש עוד מימד לא פחות חשוב. אם יש לנו לחץ מתופעת הטיקים שהיא בהחלט ביולוגית לחלוטין אנחנו יכולים לגרום להגברה שלהם. במקרה כזה אנחנו נותנים טיפול בשיטת בקלות שנותן מענה ישירות לרגש הלוחץ בין אם זה של הילד או של ההורים. מנסיוני כאשר אין לחץ ופחד מהטיקים הם יורדים בעוצמה שלהם עשרות מונים.

אז אם אתם רוצים להתחיל איתנו תהליך שבאמת יעלים את הטיקים בסופו של דבר בלי לגרום נזק למוח של הילד שלכם אתם מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם כאן למטה. אשתדל לחזור בהקדם.

להתראות

מתן